חלב פרה כמקור לסידן בתפריט?

חלב פרה כמקור לסידן בתפריט?

האמת על החלב כמקור לסידן
בשנים האחרונות הסידן הפך לנושא מאד מרכזי בבריאות האדם. חוסר במינרל זה נפוץ מאד ואופייני לאורח החיים המודרני. כל אישה מתוך שלוש נשים יסבלו מאוסטאופורוזיס, ואחד מעשרים גברים. תעשיית החלב מפרסמת ומטעה את הציבור בנוגע לתרומת החלב לבריאות האדם והצורך שלו בו כשמדובר בסידן. לא רק שחלב לא מספק סידן לגוף הוא גם גוזל אותו ממנו.
סידן מהווה בגוף האדם את הכמות הגדולה ביותר מבין המינרלים השונים. רוב הסידן נמצא בעצמות ובשיניים ומהווה כ90 אחוז מהם. כמו כן, סידן נוטל חלק חשוב בתהליכים הקשורים בקרישת דם, במערכת העצבים והתכווצויות שרירים. סידן נמצא גם בדם, כאשר יש חוסר בסידן בדם הגוף משתמש בסידן מהעצמות כדי למלא את החוסר בדם ולכן בדיקות דם המראות כי כמויות הסידן בדם תקינות אינן יכולות להוות מדד למצב הסידן בעצמות. בדיקת שיער או ציפורניים לעומת זאת שהן רקמות פעילות בגוף שאינן משתנות במהירות כמו הדם משקפות את מצב הסידן ברקמות.
הגיון משחק תפקיד? כנראה שכן
חלב בעלי החיים נועד לצאצאים שלהם כמו שחלב בני האדם נועד לתינוק. חלב אם (כל אם) הוא מזון מושלם עבור הילוד, הוא מכיל כל מה שהילוד זקוק לו עד גיל הגמילה. כל בעל חיים בטבע כולל בני האדם זקוק לרכיבים שונים ובכמויות שונות. חלב פרה לדוגמה מספק את הצרכים התזונתיים של העגל. חלב עזים וכבשים גם מספקים את הצרכים התזונתיים של הצאצאים שלהם. הצרכים של אותן חיות שונים מאד מאלו של התינוק האנושי. תינוק הניזון מחלב פרה מקבל רכיבים בכמויות שאינן מתאימות לגופו. כמות חלבונים גבוהה מאד, זרחן, סוכרים והורמוני גדילה בנוסף למרכיבים רעילים שונים כמו אנטיביוטיקות ועוד שנכונות לעידן המודרני בשל צורת הגידול של הפרה. הזנה כזו השונה מאד מההזנה הטבעית של חלב האם של בני האדם מזיקה מאד לבריאותו של התינוק האנושי ולהתפתחותו. למעשה, גם הזנה של חלב אם אנושית לאחר גיל הגמילה אינו טבעי.
לאחר גיל הגמילה בכל בעלי החיים, חלב אינו חלק מן התפריט, רק בני האדם יצרו תזונה לקויה זו לצורך מסחרי. מחלות רבות קשורות לצריכת חלב שלא בינקות: מחלות שונות של מערכת העיכול, מחלות עור, מחלות נשימתיות, אנמיה, אוסטאופורוזיס וסרטן.
חלב הנמצא במרכולים השונים אינו נחשב כלל למזון, חלב זה עובר פיסטור, פיסטור הורס את אותם רכיבים תזונתיים הנמצאים בו: ויטמינים שונים כמו ויטמינים מקבוצת B, ויטמין C ואחרים. עקב חימום החלב (פיסטור) שומנים חיוניים הפכו לרווים וחלבונים וחומצות אמיניות איבדו ממצבם הטבעי. למעשה, עגל שיצרוך חלב מאימו שעבר פיסטור צפוי לנזקים בראותיים והיתפתחותיים קשים. העגל יסבול מתת תזונה ורב הסיכויים שלא יצליח לשרוד.
בנוסף, אותו חלב מפוסטר הנמכר במרכולים השונים מכיל גם הורמונים, אנטיביוטיקות ושאריות תרופות אותם קיבלו בעלי החיים במשק. תזונת בעלי החיים במשק, אופן גידולן והתייחסות האדם אליהן משפיעים באופן ישיר על איכות החלב.
הפרשת סידן מן העצמות בצריכת חלב שלא בגיל הינקות יוצרת תגובה חומצית בדם. האדם אשר לו סביבת דם בסיסית, משתמש במאגרי הסידן ומינרלים נוספים כדי להפוך סביבה חומצית זו לבסיסית. גם זרחן הנמצא בכמות מאד גדולה בחלב מאלץ את הגוף להישתמש במאגרי הסידן (מינרלים הם בסיסים) כדי לאזן אותו. דבר הפוגע במאגרי המינרלים בגוף.
רב הסידן שבן אדם זקוק לו למהלך חייו הוא מקבל בתקופת הינקות מחלב אימו. להמשך חייו כמויות הסידן מן הצומח מספיקות ומספקות את הצורך הגופני במינרל זה. פרסומות ואמצעי התקשורת המפרסמים כי חלב הינו מקור “טבעי” לסידן לבני האדם הוא לא נכון ומיועד רק לצורך שיווקי ומסחרי. כך גם שימוש במוצרי חלב לטיפול בבעיות שונות כמו גיל המעבר והורדת כולסטרול. לימודי הדיאטניות הקליניות הקנובנציונליות גם הן נלמדות מידע שגוי זה ולא מפעילות שיקול דעת הגיוני. ולמעשה כל הרפואה מושתת על תפיסה מוטעת.
הסידן המופרש מן הגוף מהחלב מצטבר ברקמות שונות ויכול לגרום לאבנים בכליות, אבנים בכיס מרה, היסתיידות עורקים וכלי דם ועוד… שומני החלב מן החי מונע ספיגת הסידן ובין היתר גורם לעלייה ברמות הכולסטרול בדם. בין היתר, לאדם חסר אנזימים מסוימים הנעלמים לאחר גיל הינקות שתפקידם לעכל את חלבוני החלב ולכן כ70 אחוז מהאוכלוסייה יסבלו מאי סבילות ללקטוז מה שיוצר כאבי בטן, שילשולים, עצירויות, כאבי ראש, אלרגיות שונות ועוד
מי שיש לו אוסטאופורוזיס ושוקל מה הוא הדבר הנכון לעשות, המלצה שלי היא להפסיק במיידית שימוש במוצרי חלב אשר הם ברב המקרים הגורם העיקרי להופעת המחלה.
הטיפול הנטורופתי:
הימנעות ממוצרי חלב.
אכילת מזונות עשירים בסידן מן הצומח.
השלמת ויטמינים ומינרלים הקשורים לבניית עצם וספיגת סידן כתוסף תזונה בהתאם לצורך ובהמלצת נטורופתית לאחר איבחון אישי של בדיקות דם.
שימוש בצמחי מרפא מעודדי התחדשות תאי עצם (תאים אוסטואובלסטים).
מזונות טבעיים העשירים בסידן:
ירקות ירוקים, אצות, עשבי תבלין, ירקות לבנים: כרוב, כרובית, שום, קטניות מונבטות: מאש, אזוקי, עדשים, קטניות מבושלות: חומוס, שעועית, פול, סויה, אגוזים, שקדים, זרעים: פשתן, שומשום מלא, פרג, פירות יבשים, תפזו סיני, חרובים, דגנים מלאים: קינואה, דוחן, כוסמת.
טחינה גולמית משומשום מלא מהווה מקור נהדר לסידן. ב100 גרם שומשום מלא מונבט יש כ-בין 800-1000 מג סידן.

Add Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *